| העלמות מס בישראל הן ספורט לאומי. בשנים האחרונות בתי המשפט מחמירים מאוד עם עברייני מס, ולכן גם אם הסיכוי להיתפס קטן מאוד - 1%-5%, הסיכון אינו מבוטל. רבים טוענים באוזני כי חבריהם לא משלמים ולא נתפסים. אני מציע: אם הרושם חשוב להם - להמשיך לשלם את המס, אבל לספר שגם הם מעלימים. |
| מאת: ג'ק בלנגה, עורך דין ורו"ח jack@blanga.co.il |
| לעתים מרגישים מעלימי המס שהחבל מתחיל להתהדק, למשל עקב הלשנה צפויה מצד עובד, שותף או קרוב משפחה. לעתים בעסקת מיזוג מתגלות עבירות מס והמשקיעים מבקשים להסיר את המחדל. רשות המסים קבעה נוהל "גילוי מרצון", המאפשר דיווח מלא ותשלום המס ללא סנקציה פלילית. איך לקבל חסינות כזו מהעמדה לדין? "גילוי מרצון" חל על עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס בעסקות בישראל ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. המבקשים צריכים להגיש הצהרת אמת ולשלם את המס. ה"גילוי מרצון" חייב להיות עקב פנייה כנה, ולא בעקבות חקירה של רשות המסים או כל רשות אחרת. תנאי נוסף הוא כי הרשות לא החלה בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לפונה, אין מידע קודם בידי הרשויות לגבי הגילוי, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות. אם המידע פורסם בתקשורת, או נכלל בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין - ייחשב הדבר כאילו ידעה על כך הרשות. פניית הנישום, בעל תפקיד בתאגיד, או מיופה כוח המגיש בקשה לגילוי מרצון תהיה לסמנכ"ל בכיר לחקירות. על הפונה לפרט את שמות המבקשים, תוכן הגילוי ואומדן לגבי המס שלא דווח. הסמנכ"ל ישיב לפונה אם יש מניעה לאשר את הגילוי מרצון. אם אושרה הפנייה, לא יינקטו סנקציות כנגד המבקשים. אם לא אושרה הבקשה על ידי הסמנכ"ל לחקירות, לא תעשה רשות המסים שימוש במידע שבבקשה בהליך פלילי, אך אין מניעה להשתמש במידע בהליך האזרחי. קיימות דוגמאות רבות לנישומים שכיפרו כך על עוונותיהם. הנה דוגמא ידועה: תופעה מוכרת של העלמת מס היא הצהרה כוזבת על מגורים קבועים באזור פיתוח או ביישוב המקנה הקלה במס. במקרים רבים איפשרה רשות המסים לנישומים כאלה להצהיר על נתוני אמת ולשלם את המס שהועלם, ולא פתחה נגד הנישומים בהליכים במישור הפלילי. הכותב הוא עו"ד ורו"ח מומחה בדיני מסים |
